תודה רבה לכל התומכים המצוינים שלנו !
בזכותכם עברנו את רף ה-100% ואנחנו מתקדמים לעבר המטרות הבאות !
המשיכו ועזרו לנו לעוף עם החלום וליצור מסורת נפלאה של הצלחה מדעית ישראלית !
מי אנחנו?
אנחנו קבוצה של 12 סטודנטים שהחליטו להשתתף בתחרות הבינלאומית בביולוגיה סינטטית iGEM. אנחנו מייצגים לראשונה את אוניברסיטת בן גוריון בנגב והשנה מייצגים את ישראל מול 220 קבוצות מהאוניברסיטאות המובילות והיוקרתיות בעולם. שלב חצי הגמר ייערך ב-11 באוקטובר 2013 בליון, צרפת. שלב הגמר יערך ב-1 בנובמבר 2013 באוניברסיטת MIT בקיימברידג', ארה"ב. עד כה, הצלחנו לגייס את מירב הכסף (150,000 ש"ח) ונותר לנו לגייס רק עוד 30,000 ש"ח.
אנו זקוקים לעזרתכם להגשמת הפרויקט!
תמכו בנו והיו שותפים לפרויקט היסטורי זה, אשר יהווה פריצת דרך מדעית ויקדם את מעמדה של מדינת ישראל בעולם.
כתבו עלינו: (קישורים בסוף העמוד)
הרעיון שלנו – פצצת זמן בקטריאלית:
ביקורות:
תמונות של הפרסים:
כובע
חולצה
הודעה ב DNA
ערכת "do it yourself biology"
ארוחת בוקר אורגנית זוגית
סיור אצלנו במעבדות
התומכים שלנו:
מידע נוסף:
מהו iGEM?
International Geneticly Engineered Machines, iGEM הינה תחרות בינלאומית יוקרתית לסטודנטים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם. שמטרתה לקדם את החדשנות והנגישות בתחומי הביולוגיה הסינטטית וההנדסה הגנטית. התחרות, אשר נערכת על ידי אוניברסיטת MIT האמריקאית, נחשבת לאחת מהחשובות והיוקרטיות ביותר בזירה המדעית העולמית כיום. התחרות עוסקת בחדשנות, השפעה על האנושות, פרויקטים מודולאריים ושימושים מגוונים של ביולוגיה סינטטית. התחרות מיועדת לסטודנטים לתואר ראשון ומשתתפות בה מאות קבוצות מרחבי העולם.
על הצוות
קבוצת הסטודנטים של iGEM_BGU הינה רחבה ומגוונת. על מנת להגיע לפריצת דרך משמעותית בתחום המורכב של ביולוגיה סינטטית, ולהגיע לתוצר שלם מכל היבטיו, קיבצנו סטודנטים ממחלקות מגוונות. חברי הצוות כוללים סטודנטים מביוטכנולוגיה, כימיה ומדעי רפואה; מביו-אינפורמטיקה, הנדסת מערכות מידע ומדעי המחשב; מכלכלה, פוליטיקה וממשל ופילוסופיה. בנוסף אנו מסתייעים בפרופסורים ודוקטורים מתחומים שונים, כל אחד מהם הינו מהשורה הראשונה באוניברסיטת בן גוריון. מנחים אותנו אותנו פרופ' ליטל אלפונטה, מומחית לביולוגיה סינטטית ואלקטרוכימיה. פרופ' סמדר כהן, מומחית להנדסת רקמות וד"ר ניב פפו, מומחה להנדסת חלבונים.
מהי ביולוגיה סינטטית?
תארו לעצמכם שביכולתכם לתכנת יצורים חיים לעשות כרצונכם. לדוגמה, לייצר עצים זוהרים ולהופכם לפנסי רחוב, לייצור חיידקים המפיצים ריח מנטה בשירותים או חיידקים המדשנים גידולים חקלאיים ומגנים עליו (אפילו על הנענע שלך..). דמיינו שתוכלו לתכנת חיידקים לייצור תרופות, ויטמינים או חומרים מזינים, ממש בתוך הגוף. ביולוגיה סינטטית הופכת את כל זאת ועוד, למציאות. מדהים! אבל קצת מפחיד, לא? ובכן, מה אם היינו יכולים לעזור להתגבר על החלק "המפחיד"?
על הפרויקט
לאחרונה נפוץ יותר ויותר השימוש במיקרואורגניזמים לצרכים יומיומיים וסביבתיים כמו בתחומי טיהור מים, סנסורים ביולוגיים וטיפול בשפכי נפט ובשפכים תעשייתיים. הבעיה העיקרית נובעת מחוסר מוודאות - שהחדרת חיידקים או כל מיקרואורגניזם אחר לסביבה מסוימת לא תגרום לנזק. תמיד תתכן אפשרות לאובדן שליטה על התרבית אשר יוצר פוטנציאל לאסון גדול. כיום, אין עדיין מספיק נתונים על ההשפעות האקולוגיות ארוכות הטווח של שחרור אורגניזמים מהונדסים גנטיתהחדרת לסביבה נתונה. מסיבה זו, קבוצתנו פיתחה פתרון המבוסס על מנגנוני השמדה עצמית שהינם מודולרים ואינם תלויים בסביבה החיצונית.
המשימות שלנו
1. ייצוג אוניברסיטת בן גוריון בנגב ואת מדינת ישראל, להתחרות מול האוניברסיטאות המובילות והיוקרטיות בעולם ולהביא את מדליית הזהב.
2. פיתוח ויישום מנגנון מודולארי ועצמאי להשמדת חיידקים.
3. הפחתת החשש הציבורי בנוגע להנדסה גנטית, ולשפר את "יחסי הציבור" של חיידקים מהונדסים גנטית.
4. דיון בהיבט האתי בשימוש בחיידקים לצרכים אנושיים והוכחה מבחינה פילוסופית את נחיצות שימוש בחיידקים למטרות אלו.
5. עזרה להפחתת הנזק לסביבה ולמערכות אקולוגיות בעזרת הפחתת הפלישה של חיידקים חדשים מהונדסים גנטית ההורסים את האיזון העדין של מערכות אלו.
6.שימוש בחיידקים לצרכי ביולוגיה סינטטית מחלום למציאות (על ידי צמצום הסיכון בעת שימוש).
מימון התחרות
אין צורך להכביר במילים על התרומה האדירה שעשויה לצמוח מהצלחה ישראלית בתחרות. חיזוק מעמדה של ישראל כמעצמה מדעית וטכנולוגית, העצמת מעמד המדע בקרב תלמידי ואזרחי ישראל וביסוס מעמדו של הנגב כמקום חדשני ותוסס. מובן מאליו, כי הגעה לתוצאות המיוחלות מצריכה השקעה אמיתית של משאבים במיזם, הן בשלב המחקר והפיתוח, הכולל ביצוע ניסויים ורכישת חומרים וציוד והן בשלב התחרות, המצריכה נסיעה לחו"ל. יש לציין כי כלל העבודה וההנחייה בפרויקט נעשית בהתנדבות מלאה!
האם זה בטיחותי?
לצורך פיתוח המנגון אנו משתמשים בגנים ידועים שאינם גורמים למחלות המוחדרים לחיידקים מעבדתיים מסוג E.Coli . חיידקים אלו נפוצים בקרב חוקרים בביולוגיה והינם בטוחים לחלוטין לשימוש. בנוסף, חיידקים אלו עברו טיפול שאינו מאפשר להם לשרוד לפרק זמן ארוך בסביבה החיצונית מחוץ למעבדה. חיידקים אלו שייכים לקבוצת risk group 1 לפי התקן הבינ"ל WHO. כלומר מיקרואורגניזמים אשר לא יגרמו למחלות בבני אדם ובחיות. בנוסף, כל החומרים הכימיים והביולוגים שבשימוש במעבדה מדורגים ב biosafety level 1 אשר מהווה הדירוג הנמוך ביותר ופירושו שחומרים אלו אינם מצריכים מיגון מיוחד למניעת התפשטות ופגיעה בסביבה.
סיכונים ואתגרים
אנו בטוחים כי נגיע להישגים גבוהים ונתייצב ביום התחרות עם תוצאות שיספקו לנו את הזכייה. ישנו סיכון עיקרי בפרויקט:
רקומבינציה:
השקענו מאמץ רב בסינתזת מקטעי ה DNA ובאיפיונם כדי להכניסם לגנום החיידק ללא בעיות. ביולוגיה הינו תחום מורכב ולמרות ניסיוננו הקודם במעבדה, אנו עלולים לא לקבל את האפקט המצופה מגדיל ה- DNA אותו הכנסנו לגנום. אנו מצפים לא רק לחזות בחיידקים מתים לאחר זמן אלא אף לנסות לשלוט בזמן החיים של אוכלוסיית החיידקים. ככל שנצליח לגייס יותר כסף, נוכל לשפר את המערכת וליצור אפקט משמעותי יותר. נשמח אם תוכלו להפיץ ולספר לחבריכם על הפרויקט!
קישורים
כתבה בכלכליסט:
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3609295,00.html
כתבה בYNET :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4427473,00.html
כתבה באתר הידען :
http://www.hayadan.org.il/igem-bgu-0409130/
תיאור הפרויקט באתר התחרות: http://2013.igem.org/Team:BGU_Israel
האתר הרשמי של התחרות: http://igem.org/About
רשימת הקבוצות המתחרות השנה: http://igem.org/Team_List
תעשו לנו לייק: https://www.facebook.com/iGEMBGU
שלחו לנו מייל: igembgu@gmail.com
